זכויות עובדים: חוק סיעוד
חוק סיעוד
הסיעוד מתייחס לעזרה שצריכים לקבל כל מי שאינם יכולים לתפקד ברמה הבסיסית בחיי היום יום שלהם. חוק סיעוד מגדיר את הזכאים לסיעוד ותמיכה במדינת ישראל כמי שעבר שמעל לגיל 65 אם הוא גבר, ומעל לגיל 60 אם זו אישה, שנדרשים לעזרה תמידית ויום יומית או להשגחה מסוג דומה. אותו חוק סיעוד פורט את הזכאות הזו לגמלה המשולמת לכל מי שעונה על הקריטריונים ועל תנאי הזכאות לגמלה.
ההתייחסות לזכאות של חוק סיעוד יכולה להתבטא בכל מיני מישורים ובדרכים מגוונות, וכל מה שצריך הוא לברר את תנאי הגמלה המשולמת לאדם המוגדר כסיעודי. אחד התנאים הוא מגורים בדיור מוגן קהילתי ולא במוסד, שם הוא מקבל את התנאים המלאים לכך. כמו כן, צריכה להיבדק גם ההכנסה של זה המבקש גמלה, משום שמעל הכנסה מסוימת, הביטוח הלאומי אינו משלם את הגמלה הנדרשת, אלא אם כן מדובר בתנאים מיוחדים, ועל כך יש לברר עם המוסד עצמו.
הגמלה גם תינתן למי שאין לו הקצבה ממקור אחר, כמו משרד הביטחון וכיוצא בזה. במידה ונראה כי צריכה להתקבל עזרה סיעודית ולו זמנית, ניתן לבקש זאת מן הביטוח הלאומי. במקרים שבהם המוסד מאשר מתקבלת עזרה על בסיס שעתי לתקופה של מספר מוגבל של ימים.
כאשר חשבו על חוק סיעוד, חשבו על האחריות שיש לנו כחברה על הזקנים שלנו, על הקשישים שבינינו, שחיו את חייהם המלאים ועבדו וכעת הם צריכים עזרה. החוק המדובר מבקש לתת את החסד שאותם קשישים צריכים, וכך ליצור אווירה סוציאלית מאוד מקובלת של עזרה לאזרחים בעת צרה. חוק סיעוד ממלכתי מבקש לסדר את העניין הזה, למרות שרבים טוענים כי הבירוקרטיה אינה עושה חסד גדול עימו. בשנים האחרונות קמו להן חברות סיעוד רבות שמציעות את שירותיהן, בעיקר באמצעות עובדים זרים. השירותים הללו כוללים ליווי מלא של אלא שצריכים זאת. בניגוד לעזרה שניתן לקבל על ידי אחות מוסמכת שלמדה את תפקידה במוסד אקדמאי, כאן מדובר על תפקיד ללא הסמכה אך עם הרבה מאוד הבנה, אהבה ומסירות. לכן, חשוב לזכור, החשיבות של העזרה לקשישים בחברתנו (או לאנשים סיעודיים באשר הם) היא גדולה ומשמעותית לאין שיעור.
לקריאה נוספת: